הגעתם לנקודה בחייכם ואתם צריכים חוקר פרטי? אופיו הדיסקרטי של הנושא מביא לכך שכל התהליך של בחירת חוקר פרטי המתאים לצרכים הפרטיים שלנו ולפרטי המקרה הספציפי שמעסיק אותי, עלול להיות מבלבל.
מתוך כל השאלות שמלוות אותנו בעת בחירת החוקר המתאים לנו, השאלה הגדולה ביותר היא שאלת הרישיון.
מהו בדיוק הרישיון המדובר? האם הוא משמש "רק" כהמלצה וחותמת איכות על מקצועיותו של החוקר? או לחילופין, האם יש כאן גם דרישה חוקית?
חוקר פרטי – מתי נדרש אליו?
כאשר אדם מן המניין מתכנן את חייו הוא אינו מצפה לרגע בו יזדקק לשירותיו של חוקר פרטי. בין אם מדובר בעניין משפחתי, אירוע מקצועי בעבודה או כל אספקט אחר בחייו האישיים של אדם, החשד באנשים הקרובים אלינו עלול להתעורר בכל צומת חשובה בחיים.
החשד יכול להתעורר מתוך זיהוי פעולות חשודות אצל אדם אחר או אף מקליטת רמזים דקים להתנהגות לא מהימנה של הצד השני. לעיתים, החשש מפני בגידה, בלתי נמנע ומתעורר באופן שהוא לא תמיד מודע ואפילו לא תמיד רציונלי.
על אף שהחשד אינו תמיד מבוסס בתחילה, אין להימנע מלסמוך על האינטואיציה ועל תחושות הבטן ויש לפעול על מנת למצוא את האמת. במקרים כאלה הכתובת לבירור העניין היא פעמים רבות חוקר פרטי. שימוש בשירותיו של האחרון יעניקו לחקירה פן דיסקרטי ושליטה רבה על התהליך כולו.
בחירת חוקר פרטי
תהליך הבחירה הוא חשוב ביותר. על מנת להשיג את תוצאות החקירה המבוקשות יש לוודא כי החוקר מתאים לחקירה הספציפית – באופיו, בשיטות החקירה שלו והידע שלו. יש לוודא כי החוקר מכיר את האזור הגיאוגרפי המדובר, שהוא מכיר את שיטות החקירה המגוונות והמורשות לחוקרים פרטיים.
במקרים של חקירות הקשורות לאירועים מקצועיים שקרו בעבודה, יש אף לבחון את מידת היכרותו של החוקר עם התחום הרלוונטי. כאמור, שאלה נוספת שעולה במהלך בחירת החוקר הפרטי הינה שאלת הרישיון. חוקרים רבים מפרסמים עצמם כחוקרים בעלי רישיון וישנם אנשים אחרים שמבצעים את עבודת החוקר בלעדיו.
האטרקטיביות של אלה הפועלים ללא רישיון היא שלרוב שכירת שירותיהם עולה פחות משל מקביליהם בעלי הרישיון. כדי לבחור את החוקר הנכון, גם מבחינת מקצועיותו וגם מבחינת חוקיותו יש להבין מהי מהות הרישיון וחשיבותו החוקית.
מהו רישיון חוקר פרטי
בשנת 1972 חוקק חוק הקובע כי אדם אינו מורשה לעסוק בחקירות פרטיות בלי שיש בידיו רישיון לכך. רישיון זה מוענק למועמד על ידי הוועדה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה המופעלת מתוך משרד המשפטים. הוועדה בוררת מבין המועמדים את אלה הראויים לרישיון בעזרת שישה תנאים:
1. המועמד הוא אזרח ישראלי;
2. בן 18 ומעלה;
3. סיים 12 שנות לימוד;
4. יש בידו תעודת מעבר של מבחני אתיקה ודיני ישראל;
5. יש לו ניסיון מעשי מוכח בחקירות מפוקחות;
6. אין בעברו או באופיו תכונה או רקע שעשוי לסכן את הציבור.
האם אפשר לוותר על דרישת הרישיון?
התשובה לשאלה זו היא בהחלט שלילית. בין אם אתם בעצמכם רוצים לעבוד בתור חוקרים פרטיים ובין אם אתם מחפשים לשכור את שירותיו של חוקר פרטי אסור בהחלט לוותר על דרישת הרישיון.
באופן הפשוט ביותר, החוק אומר בפירוש כי פעילות של חוקר פרטי ללא רישיון היא בלתי חוקית. מאחר ודרישת הרישיון מעוגנת בחוק, חוקר פרטי שפועל ללא רישיון בעצם עובר עבירה פלילית וחשוף להעמדה לדין וענישה.
לא רק החוקר עצמו חשוף להאשמה זו. לעיתים קרובות גם מזמין השירות הינו חשוף לאותה האשמה והעמדה לדין. מעבר לכך, אותן ראיות שנאספו על ידי החוקר ללא רישיון ייפסלו בבית המשפט ולא יוכלו לשרת את השוכר בבית הדין.
מדוע חשוב שהחקירה תהיה חוקית?
מעבר לרצון המובן מאליו להיות אזרחים שומרי חוק, הרישיון עוזר לשמור על סטנדרט מקצועי ואתי בקרב החוקרים. תנאי הקבלה של הרישיון אמנם קשיחים ומחמירים אך ניתן להבין מהם כי תפקיד החוקר הפרטי, המקבל לידיו כוח רב, הוא תפקיד מורכב הדורש רגישות גבוהה.
דרישת הרישיון היא דרכה של המדינה, ושלנו בתור שוכרי שירותיו, לוודא שהאדם הפועל בתור חוקר פרטי הינו ערכי שיודע את המגבלות האתיות של המקצוע ולא ינצל את כוחו לרעה.
חוקר פרטי ללא רישיון – אינו חוקי!
אין זה משנה אם אנו רוצים לבחור חוקר פרטי, או רוצים להיכנס לעולם הזה בתור חוקרים בעצמנו, לאף אחד מאיתנו אסור לוותר על הדרישה לרישיון. דרישה זו מעוגנת בחוק וכל אדם הפועל ללא רישיון עובר עבירה פלילית.