בעשורים האחרונים חל גידול משמעותי במספר התביעות בגין רשלנות רפואית. מבין התביעות שהוגשו, חל גידול משמעותי בסכומי הפיצויים שנפסקו. למעשה, אפשר לומר שסכומי הפיצויים ששולמו לתובעים שזכו בתביעות כמעט שולשו בתוך עשור. נכון לשנת 2018, סכום הפיצויים הממוצע שנפסק בגין רשלנות רפואית, עמד על 234,000 שקלים חדשים לתביעה. הסכום הזה משמעותי מאד. מצד אחד, נראה שהתובעים נחושים בדעתם לקבל את הפיצוי המגיע להם. מצד שני, דווקא הסכומים הגבוהים הגדילו את הנטייה של הנתבעים למצות את כל ההליכים ולנסות להפריך את הטענות של התובעים בכל דרך חוקית העומדת לרשותם. התוצאה הישירה מכל האמור לעיל היא שכמעט בכל תביעה נערכת חקירת רשלנות רפואית. מהי חקירת רשלנות רפואית? מדוע צריך חקירה כזאת, אם לכאורה העובדות ידועות? בשורות להלן נשיב לשאלו הללו בקצרה אך באופן ברור.
חקירת רשלנות רפואית – מה זה בעצם
חקירת רשלנות רפואית היא חקירה מקצועית, שהמטרה העיקרית שלה היא להשיג ראיות ועדויות חדשות לקיומה של רשלנות רפואית בתביעה קיימת, או לבסס את העדויות וההוכחות הקיימות. החקירה נדרשת בעיקר במקרים שבהם העובדות הקיימות ניתנות לפרשנות לכאן ולכאן, ואינן מספקות הוכחה חותכת לקיומה או העדרה של רשלנות רפואית במקרה ספציפי. החקירה כאמור איננה נדרשת בכל מקרה, אלא רק במקרים שגם הנתונים העולים מהתיק הרפואי של המטופל, אינם תומכים בצורה ברורה בטענת המטופל לרשלנות רפואית.
מתי נדרשת חקירת רשלנות רפואית
על מנת שניתן יהיה להבין טוב יותר מתי נדרשת חקירה, נבהיר כאן מתי היא איננה נדרשת. ובכן חקירת רשלנות רפואית איננה נדרשת במקרים שבהם הנתונים בתיק הרפואי של המטופל, מצביעים באופן נחרץ על כך שהייתה רשלנות רפואית. לדוגמה – אם צילומים של העובר הראו סימנים מחשידים, ולמרות זאת הרופאים המטפלים לא אבחנו את הבעיה, הרי שמדובר ברשלנות רפואית לשמה, ואין צורך להוכיח אותה. גם לידה שהסתבכה ובמהלכה נגרם נזק לעובר, איננה טעונה בדרך כלל חקירה.
מנגד, במצבים שבהם מטופל נפגע כיוון שזכה לטיפול בלתי הולם במשך תקופה ארוכה והוא מעוניין לתבוע את הרופא המטפל בעקבות תוצאות שליליות שהוא חווה בגלל טיפול גרוע לאורך זמן, נדרשת חקירה של רשלנות רפואית. החקירה צריכה לבסס את הקשר בין הטיפול הלקוי לבין התוצאה הסופית. זאת, כיוון שעל פניו אין קשר סיבתי ברור בין הטיפול הלקוי לתוצאה.
מי שאמור לבצע את החקירה הרפואית הוא אדם המתמחה בתחום. החוקר פרטי יכול להיות רופא, ויכול להיות בעל מקצוע או מומחה בתחום החקירות, תוך שהוא נמצא בקשר מתמיד אם מומחים לדבר. החקירה כאמור מצריכה איסוף נתונים ועדויות ושימוש בחוות דעת של רופאים מומחים היכולים להעיד לטובת המטופל ולבסס את הקשר בין הטיפול הלקוי לתוצאה העגומה שלו. בכל מקרה, מדובר בפעולה שעלולה להתמשך לא מעט זמן, ולהיות כרוכה בהשקעה כספית. לפיכך, לפני פתיחת חקירה כזאת יש לשקול בשום שכל את המצב ולקבל החלטה מושכלת.
