חשיפה ועצירה של פגיעות באינטרנט ע"י חוקר פרטי

רקע:

הרשתות החברתיות מהוות קרקע פורייה לבריונות מסוג חדש המבוצעת מאחורי המסך ובאמצעות המקלדת.

על אף שאין מדובר בבריונות הנעשית תוך מגע ישיר, הנזקים שהיא עשויה לגרום להם הינם חמורים ועלולים להוביל לפגיעות נפשיות קשות ואף לאובדנות. לכן חשובה ההבנה כי פגיעות הנעשות דרך רשת האינטרנט מהוות אלימות לכל דבר ואשר פעמים רבות מהווה סכנה גדולה יותר מפגיעות פיזיות.

אילו פגיעות נעשות דרך האינטרנט?

הפגיעות הנעשות באינטרנט הן מגוונות ועשויות להיות בעלות השלכות קטלניות וביניהן: צילום והפצת תמונות פוגעניות, הפצת לשון הרע, פגיעה בפרטיות, גניבת זהויות, בריונות רשת, התעללות, קבוצות שנאה, חרם, פדופיליה, התחזות ועבירות מין, סחיטה ואיומים, הפצת ווירוסים ותוכנות זדוניות, פריצה לחומר מחשב ועבירות של פגיעה בגוף ובנפש. אולם, נראה שהתופעה השכיחה מכולן היא בריונות ברשת ומכאן שהיא גם התופעה הבעייתית ביותר.

השלכותיהן של הפגיעות האינטרנטיות:

בשנים האחרונות, עם התקדמותה של הטכנולוגיה ופיתוח פלטפורמות תקשורת חדשות ומתקדמות; הסכנות האלו הופכות לשכיחות למדי.

זאת משום שרשת האינטרנט מהווה פלטפורמה להמצאת זהויות בדויות ושימוש בפרופילים מזויפים מבלי להיחשף. כך מעגל הקורבנות מבריונות ברשת הולך ומתרחב. תופעה זו שכיחה במיוחד בקרב ילדים ונוער, כאשר הורים רבים אינם מודעים לכך או שניצבים חסרי אונים מול סבל ילדיהם.

סכנות אלו עשויות להוביל להסתגרות חברתית של הילד ולהימנעות מסיטואציות חברתיות בעולם האמתי, לפגיעה בהשתתפות במפגשים משפחתיים, לדיכאון, אימפולסיביות, התדרדרות בלימודים, הפרעות בשינה ואף גרוע מכך. כמובן שגם אנשים מבוגרים נופלים ברשתם של עברייני הרשת.

הקשיים בחשיפת עברייני אינטרנט:

השימוש במחשב ובמערכות טכנולוגיות לשם ביצוע אותן פגיעות ברשת, מקשה על ההתמודדות עמן וחשיפת מבצעיהן. הקושי נובע ממספר גורמים:

• ריבוי אתרי האינטרנט המהווים פלטפורמה לפעילות פלילית.
• האנונימיות והחשאיות אשר מאפיינות את השימוש באינטרנט.
• יכולת השימוש בכלים טכנולוגיים מתוחכמים לביצוע העבירות ולמניעת חשיפת זהות הפוגעים.
• קשיי הבחנה בין המציאות לעולם הווירטואלי.
• רשת האינטרנט איננה לוקלית, אלא חוצה ימים ויבשות, מה שמצריך שיתוף פעולה גלובלי הנעשה באופן מהיר.

קושי נוסף טמון בניצול המציאות המורכבת בה אנו חיים במסגרת משבר הקורונה. מתברר כי עברייני הרשת החלו לעשות שימוש בווירוס הקורונה בכדי לנצל אותו לתועלתם.

כך לדוגמא: הדואר האלקטרוני הנושא את הלוגו של ארגון הבריאות העולמי, מבקש מהקורבן ללחוץ על קישור כדי לקרוא מסמך מצורף העוסק באמצעי זהירות שיש לנקוט בהם כדי למנוע הפצה של וירוס הקורונה.

כמו כן, מספק המסמך רשימה של סימפטומים נפוצים הכוללים חום, שיעול, קוצר נשימה וקשיי נשימה. מי שמזין את כתובת הדואר האלקטרוני ואת הסיסמה ולוחץ על הקישור, מציע למעשה את פרטיו לעבריינים.

יתרה מכך, הפרטים האלו נשלחים על גבי חיבור שאינו מוצפן. כך שכל מי שנמצא באותה הרשת בה השולח מחובר, יכול לצפות בשם המשתמש והסיסמה שהוזנו. ברגע הלחיצה על הקישור, מופנה הקורבן לאתר האמתי של ה-WHO, כך שאין לו דרך לדעת שהועבר ניסיון הונאה.

החוקר הפרטי ככלי מרכזי להתמודדות עם תופעת הפגיעות האינטרנטיות:

נשאלת השאלה כיצד ניתן להתמודד עם תופעה מטרידה זו. אין חקיקה ספציפית במדינת ישראל כנגד פגיעות הנעשות באינטרנט. אולם, ישנם חוקים אחרים אשר ניתן לעשות בהם שימוש כמו חוק הגנת הפרטיות, חוק מניעת הטרדה מאיימת וחוק איסור לשון הרע.

אולם בכדי לעשות בהם שימוש, יש לזהות תחילה את הגורם הפוגע ולעצור אותו. אחת הדרכים לעשות כן, היא על ידי שכירת חוקר פרטי. חוקר פרטי יכול לסייע בהשגת מידע חשוב ודיסקרטי בתהליך חשיפת האמת. זאת נוכח בקיאותו הן בצד הטכני והן בחקיקה הרלוונטית. הראיות שמספק החוקר הפרטי יכולות לשמש בשלב מאוחר יותר גם במסגרת בית המשפט.

אולם, חוקר פרטי בשונה מחוקר משטרתי, מוגבל במידת מה בכלים העומדים לרשותו לצורך ביצוע החקירה. לפיכך, עליו להיות יצירתי ולמצות באופן המיטבי את הכלים אשר עומדים לרשותו. למשטרה לעומת זאת, עומדים כלים רבים שאחרים אינם יכולים להשתמש בהם. כך למשל, שימוש בצו חיפוש משופט.

הכלים המצויים ברשות החוקר הפרטי:

חוקר פרטי יודע לבצע מגוון רחב של תפקידים למען חשיפת זהות הפוגע וביניהם מעקבים, האזנות סתר, הפעלת ציוד טכני מתקדם ושימוש בטכנולוגיית סייבר אשר מאפשרת גישה למאגרי מידע, זיהוי פרופילים מזויפים ואיתור כתובת IP אשר מובילה לחשיפת הגורם הפוגע.

חוקר פרטי בימינו נדרש לשלוט בצורה מיטבית באמצעים הטכנולוגיים אשר מהווים כלי מאוד חשוב עבורו. עליו לדעת כיצד לשלוט בטכנולוגיה בכדי לדעת היכן לחפש את המידע וכיצד ניתן לשחזר מידע שנמחק. כל פרט מידע קטן מהווה חלק קטן מהתמונה המלאה.

כך לדוגמא, כאשר מתעורר חשד שילד חשוף להתנכלות ברשת, החוקר הפרטי יבצע מעקב דיסקרטי אחר הילד ויציב מכשירי האזנה ומעקב על הטלפון הסלולרי ועל המחשב שלו. כך יוכל לדעת בדיוק אם הילד חשוף להתנכלויות, איומים, הטרדות או לחצים.