אחד המצבים הפחות נעימים שבעל נכס נדל"ן ששילם מקדמה עבור שיפוצים יכול להיתקל בהם, הוא מצב שבו חברת השיפוצים הופכת לחדלת פירעון ואיננה יכולה להשלים את הפרויקטים שאותם התחילה, או שהתחייבה אליהם. זאת, במיוחד במקרים שבהם בעלי החברה נטלו מלקוחות פוטנציאליים מקדמות עבור אותם הפרויקטים. זה המקום לתקן טעות נפוצה בנושא זה – רק אנשים פרטיים יכולים להפוך לפושטי רגל.
חברה או גוף עסקי נכנסים לפירוק, אם וכאשר נוצר מצב שבו הם לא יכולים לעמוד בהתחייבויות הכספיות שלהם. מה יכולים הלקוחות ששלמו מקדמות לעשות, במקרה שחברת השיפוצים מוכרזת חדלת פירעון וננקטים כלפיה הליכי הוצאה לפועל? מהן חקירות כלכליות על חברת שיפוצים שפשטה את הרגל? אילו פתרונות זמינים יכולים לסייע הן ללקוחות והן לבעלי העסק? בשורות הבאות נזיב בקצרה ובבירור על השאלות הללו.
מה ניתן לעשות כשחברת שיפוצים מתפרקת
למעשה האמת המרה היא שלקוחות שכבר העבירו מקדמות לחברה, כמעט ולא יכולים לעשות דבר. אם לחברת השיפוצים יש נושים מובטחים, הם יהיו הראשונים לקבל חלק ממה שמגיע להם לאחר הפירוק של החברה. כל השאר, לקוחות או ספקים, לא יקבלו בדרך כלל דבר. ואולם לא אחת קורה שמי שממונה על פירוק החברה, מוצא לנכון להמשיך את הפעילות שלה. אם צבר ההזמנות הקיים הוא גדול, ואם חקירה יסודית מעלה שחברת השיפוצים אכן יכולה להגיע לרווחיות, יש סיכויים טובים שהמפרק ימנה לחברה מנהל זמני. בנוסף, החברה תוכל לקחת הלוואת הון חוזר שתאפשר לה להשלים פרויקטים תקועים ולקבל את מלוא התשלום עבורם. לעיתים קרובות מועברת בקשה ללקוחות שכבר שלמו מקדמות, לשלם סכום נוסף. הסכום אמנם יעלה את המחיר הסופי של העבודה, אבל ימנע מהלקוחות, בעיקר כאלה ששלמו מראש עבור העבודה, להפסיד ממון רב.
למידע נוסף תוכלו להכנס לאתר שיפוצים פלוס.
מהן חקירות כלכליות ולמה הן נדרשות
על מנת להכריז על חברה כחדלת פירעון ועל אדם פרטי כפושט רגל, חייב רשם ההוצאה לפועל לבצע חקירה כלכלית הן של החברה והן של הבעלים שלה. החקירה כאמור יכולה לחשוף את העובדה שבעל העסק משך ממנו סכומי כסף מופרזים, ואז הוא יידרש להחזיר אותם. בנוסף, החקירה יכולה להביא את רשם ההוצל"פ למסקנה שניתן להמשיך ולהפעיל את החברה. הפעלת החברה תביא לכך שהספקים שלה יוכלו לקבל חלק מהכסף שלהם בחזרה ואילו הלקוחות יוכלו לקבל את העבודה שתמורתה הם שלמו. למעשה, יש מקרים רבים שבהם רשם ההוצל"פ מחליט להשאיר את העסק כגוף חי, שיוכל להחזיר את החובות שלו לכל הצדדים. מנגד, חקירת יכולת עלולה להביא את הרשם למסקנה שאין עתיד לעסק ושיש לסגור אותו לאלתר. במקרה הזה, גם הספקים וגם הלקוחות יפסידו, ככל הנראה, את כל הכסף ששולם לחברה או את התמורה עבור סחורות ושירותים שסיפקו לה. מבחינת כל הצדדים, אם ישנה אפשרות ריאלית להפעיל את העסק – עדיף לקחת אותה בשתי ידיים.
