לוגו חוקר פרטי רקע שקוף

בריונות ברשת וברשתות החברתיות

לצערנו, אנו שומעים חדשות לבקרים על מקרי בריונות ברשתות החברתיות ובכלל בעולם האינטרנט. הסטטיסטיקות מראות תמונה ברורה ומצערת כאחת: ישנה עלייה ניכרת בכמות מקרי הבריונות ברשת, ובפרט ברשתות החברתיות. על התופעה, התסמינים שלה וכיצד אתם כהורים יכולים לסייע לילדכם להימנע מסיטואציות שכאלה – בעמוד הקרוב.

 

עולם האינטרנט

בעשרים השנים האחרונות, האינטרנט השתלט על חיינו בצורה אבסולוטית: אם עד לפני כמה שנים ילדים קטנים עוד היו “חסינים” עד לשלב מסוים בחייהם – כיום הם החלק שנחשף הכי הרבה לעולם האינטרנט ובפרט לעולם הרשתות החברתיות.

במציאות שבה אנו חיים, לכל ילד בגילאי 6-7 (בממוצע) יש לרשותו טלפון נייד. מטרת הטלפון מצד ההורים היא אחת וברורה – שהילד יוכל לתקשר איתם בצורה בלתי תלויה בכל רגע נתון שהוא רוצה.

למעשה, הילד חשוף לעולם האינטרנט בכל רגע נתון במהלך היום, החל מהיציאה לבית הספר או לתיכון, ועד שהוא הולך לישון בלילה: הנסיעה למוסד הלימודים מלווה בהתעדכנות באתרים שונים (אתרי ספורט, שופינג, אופנה, מוזיקה וכו’), כל זמן השהות בתיכונים ובבתי הספר סובבת סביב האינטרנט וגם כאשר התלמידים מגיעים הביתה – הם חשופים לאינטרנט בין אם כחלק מהפנאי שלהם ובין אם כחלק ממסגרת תוכנית הלימוד.

את המושג ‘רשתות חברתיות’ כולנו מכירים וכולנו יודעים. הגישה לאותן רשתות חברתיות מתבצעת וקורת דרך האינטרנט. מה הסכנה באותן רשתות חברתיות וכיצד בריונות ברשת “משגשגת” באותם אתרים?

 

על בריונות ברשת וברשתות החברתיות

את הרשתות החברתיות כל אדם היום מכיר, ועל אחת כמה וכמה בני נוער וצעירים. הפייסבוק, האינסטגרם ועוד מגוון רחב של פלטפורמות שיתוף ברשת – מהוות נדבך חשוב ומרכזי בחייהם של הצעירים בימינו אנו.

הרשתות החברתיות משמשות אותנו לפרסום דברים שאנו חושבים עליהם (בשפה המקצועית נקרא “סטטוס”), להעלאת תמונות שאנו רוצים לשתף את החברים שלנו, לקריאת כתבות ודעות של אנשים אחרים.

לכאורה, עד כה נראה כי השימוש של הצעירים ברשתות החברתיות אינו מכיל שום כוונת זדון, ומתבסס על תמימות וסקרנות. בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה משמעותית וחדה במקרי הבריונות ברשת.

למעשה, מדובר בתופעה שבה ילד או קבוצת ילדים, עוברת “התעללות מילולית או פיזית” באותן רשתות חברתיות. ההתעללות הזו יכולה לבוא לידי ביטוי בכמה אופנים – החל מהעלאת תמונות פוגעניות, כתיבת תגובות למטרת העלבה, יצירת חרם על קבוצה או פרט בודד ועוד מקרים רבים ומגוונים שילדים בוחרים לעשות.

הבעיה בנושא הבריונות ברשתות החברתיות, היא שקשה מאוד לנו כהורים או כמורים להיות בבקרה עליה. לצורך העניין, אם אני כמורה מחנך בכיתה יסודית או בתיכון כלשהי מזהה ילד מדוכדך שנמצא מחוץ לקבוצה לאורך פרק זמן ארוך – אני יכול להגיב.

גם כאשר אנו שומעים בהפסקות ילדים מדברים או מתנהגים בצורה לא יפה אל אחד התלמידים – אנו יכולים להתערב. ברשתות החברתיות נושא הפיקוח הוא קשה עד בלתי אפשרי.

אנו לא נמצאים ליד הילדים שלנו 24/7 ולכן אנו לא יודעים מה הם עושים בכל רגע נתון, על אחת כמה וכמה כאשר הם מתעסקים בנייד שלהם. למעשה, הילדים נמצאים בסיטואציה שהם ללא השגחה כזאת או אחרת, ויכולים לנצל את הסיטואציה בכדי לפגוע בילדים אחרים.

המקרים האלה הם כה חמורים, מכיוון שאת המספר של המקרים הללו שאנו מכירים – והוא גבוה מאוד, אנו חושפים לרוב לאחר שעבר מספיק זמן בכדי שלילד יישאר משקע שלא מתרפא. הבעיה היותר חמורה, היא שסביר להניח שיש עוד עשרות ומאות מקרים שקורים בזה הרגע, שאנו בכלל לא יודעים עליהם.

 

כיצד ההורים יכולים לסייע במצב?

כעת נשאלת השאלה – “מה עליי לעשות בתור הורה על מנת לזהות מצב שכזה?”. ובכן נתחיל ונאמר שמדובר בסיטואציה קשה מאוד. התשובה היא לא לעקוב אחרי הילדים שלכם ולמנוע מהם לקבל גישה לרשתות החברתיות (מכיוון שוטו כזה עשוי להביא לבעיות חברתיות חמורות יותר, וליצירת הבדלה שאנו רוצים להימנע ממנה).

מה שאתם צריכים לעשות בתור הורים, הוא להיות קשובים לילדים שלכם: להתעניין במה שקורה בחצר בית הספר, בדינמיקה עם החברים שלהם, ברגשות של הילדים שלכם. כל אלה, עשויים להדליק לכם נורה אדומה במידה ומשהו לא תקין. פיקחו את העיניים שלכם ותעזרו לילדים שלכם להימנע מבריונות ברשת.

 

ילד עצוב בצילום מהטלפון

מחפשים חוקר פרטי ? השאירו פרטים - דיסקרטיות מובטחת!